חז"ל לימדונו במדרש (ספרי עקב נא, וילקו"ש יהושע ד) את הסדר הנכון במצות יישוב וכיבוש ארץ ישראל. וזה בדיוק כמו שכתבנו למעלה: ככל שהמקום יותר קדוש ויותר קרוב לארמון המלך, יותר מתבקש ונדרש מאיתנו לכבוש אותו, לשלוט בו, ולקרוא בו בשם ה'. ולכן אמרו חז"ל, שישנה תביעה על דוד שהלך וכבש מקומות רחוקים, לפני שהוא כבש את ירושלים,
וזה לשונם: "דוד עשה שלא כתורה… אמר לו הקב"ה: דוד, היבוסי סמוך לפלטרין שלך לא הורשת, ואיך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה?!". זה מלמד אותנו את סדר העדיפויות שלנו בהשקעתנו ביישוב הארץ, ולא רק באופן של פעולות של אזרחים יחידים, אלא גם מהו סדר העדיפויות הלאומי.
כעין זה ניתן ללמוד ממקום נוסף: נראה במשנה בתענית (יז.) שהמקדש קרוי 'הארץ', וזאת למה? מבאר רש"י: "שהוא עיקר הארץ". אם כן, כשדורשים ומשקיעים בארץ ישראל – צריך לעשות זאת קודם כל במקום המקדש.
הרצון למקדש צריך לבעור בנו תמיד
המדרש מתאר מציאות בה הדבר שמעסיק את עם ישראל ועליו הוא מתפלל, הוא בית המקדש. וזה לשונו (בראשית רבה יג): "כל תפלתן של ישראל אינו אלא על בית המקדש, מרי יתבני בית מקדשא, מרי מתי יתבני בית מקדשא". תפילת האדם מבטאת את רצונותיו, הדברים שמעניינים אותו, מעסיקים את מחשבתו ומטרידים את מנוחתו; עליהם האדם מתפלל. עלינו לבדוק בעצמנו האם המציאות המתוארת במדרש הזה, ומייצגת את המצב הבריא והרצוי, היא גם המציאות שלנו; ואם לא, יש לנו עבודה…
וכדי להקל על העבודה הזו, תיקנו לנו חכמים להתפלל על המקדש בכל עת, ולהזכירו פעמים רבות במשך היום. שהרי תפילת העמידה, התפילה העיקרית שלנו, מורכבת מפתיחה בברכות השבח, סיום בברכות ההודאה, וגוף התפילה הכוללת י"ג ברכות של בקשה. רוב ברכות אלו הן על הגאולה (והן תוקנו כך בכוונה, לפי סדר הגאולה: קיבוץ גלויות, השבת משפט התורה, וכו' וכמו שכתוב בפירוט במסכת מגילה בדף יז:), ששיאה הוא בניין המקדש, מלכות דוד והקרבת קרבנות.
בנוסף לעיקר תפילת העמידה, אנו מסיימים תפילה זו ב"יהי רצון שייבנה בית המקדש…". בברכת המזון ובברכה מעין שלש איננו מבקשים הרבה בקשות, ואף על פי כן, את בית המקדש אנו מבקשים בברכות אלו. גם רוב רובם של ה'סליחות' (גם בצומות וגם לקראת הימים הנוראים), הם על הגאולה והמקדש; וכך גם ה'תחנון' הארוך בימי שני וחמישי. כל תפילת מוסף היא בעצם תפילה על המקדש, ובפרט בראשי חודשים וברגלים. ואם כל זה מעט, הוסיפו לנו עוד כהנה וכהנה… (ברכות ההפטרה, ברכות שבע ברכות, פיוטי וזמירות שבת, חגים ושמחות וכד').ראינו, אם כן, שהתפילות הקבועות לנו מלאות בבקשות על המקדש; ונותר לנו רק לשאול את עצמנו אם כך זה גם אצלנו – בלב, ברצון ובכיסופים